Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Haguigah
Daf 17b
דִּכְתִיב: ''וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ''.
Traduction
The Gemara answers: One may leave Jerusalem only in the morning, after staying there for the night following the Festival, as it is written following the laws of the Paschal offering: ''And you shall turn in the morning and go to your tents'' (Deuteronomy 16:7).
Rachi non traduit
ופנית בבקר. שהוא חול המועד דאילו ביו''ט תחומין אסור:
Tossefoth non traduit
דכתיב ופנית בבקר. פרש''י בחוש''מ דאי ביו''ט אסור משום תחומין ולא יתכן דהתינח לר''ע לרבנן מאי איכא. למימר דליכא איסור תחומין דאורייתא וי''מ די''ב מילין אית להו שפיר לרבנן תחומין והכי איתא בירושלמי המחוור מכולן י''ב מילין כנגד מחנה ישראל והש''ס שלנו לא ס''ל דהא בפ' כלל גדול (שבת סט.) גבי שכח עיקר שבת דבעי דידע ליה לשבת במאי דידע לה בתחומין ואליבא דר''ע ולא קאמר לדברי הכל וכן בפ' בתרא דביצה (דף לו:) גבי אין רוכבין מוקי טעמא בגמרא שמא ילך מחוץ לתחום ופריך ש''מ תחומין דאורייתא אלא גזירה שמא יחתוך זמורה אלמא דרבנן לא מודו כלל בתחומין ובפ''ק דר''ה (ד' ה.) פרש''י דאי משום י''ט פשיטא [שהרי הוא יום] שיתחייב להתראות פנים בעזרה ור' עזריאל מצא בתוספתא דתניא בליל יו''ט האחרון חוזרין לבתיהן כדכתיב ביום השמיני שלח את העם (מלכים א ח':
ס''ו) יכול שאין טעונים לינה ת''ל וביום עשרים ושלשה לחדש שלח את העם הא כיצד נפטרו והשכימו והולכי' למחרת יום שמיני שהוא כ''ג ועוד הביא הר''י ראיה מההיא דלולב וערבה בשמעתין דאמר זמן בשמיני של חג שהבכורים טעונין לינה משמע לינה דומיא דבכורים שהם יום אחד ועוד תני בספרי בפרשת ראה והלכת לאהליך מלמד שטעונין לינת רגלים אין לי אלא אלו מניין לרבות עופות ומנחות יין לבונה ועצים תלמוד לומר ופנית בבוקר כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא מן הבקר ואילך רבי יהודה אומר יכול יהא פסח קטן כו' ומשמע מיהא דלינת רגלים אינו רק דומיא דהני והיינו יום ולילה וכי מקשה פ' לולב וערבה (סוכה מז:) זמן כל ז' ימים מי איכא הוה מצי לאקשויי וליטעמיך לינה דלא מקשי כלל ויש להקשות דאמרינן בזבחים פרק דם החטאת (דף צז.) דרבי טרפון אומר אם בשל בה מתחלת הרגל כו' מותר לבשל בה בסוף הרגל מ''ט דכתיב ופנית בבקר הכתוב עשאן בקר אחד אלמא מדלענין נותר מחשב יום אחד משמע שטעון לינה כל ז' ותירץ הר''י דלפי המסקנא משני התם טעמא אחרינא משום שכל יום ויום נעשה גיעול לחברו והר''ר אלחנן תירץ דב' ענייני לינה הם אחת משום יו''ט והשנית משום קרבן שטעון לינה והתם אף בחוש''מ והכי משמע בההיא דבכורים לינה וקרבן משמע שטעונין לינה משום יו''ט וכן מצינו בירושלמי גבי ההיא משנה דבכורים הדא איתמר כשאין עמהן קרבן אבל יש עמהן קרבן בלא כך טעונין לינה מחמת הקרבן:
תְּנַן: עֲצֶרֶת שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יוֹם טְבוֹחַ אַחַר הַשַּׁבָּת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין לָהּ יוֹם טְבוֹחַ. מַאי לָאו, אֵין לָהּ יוֹם טְבוֹחַ כְּלָל? לָא, שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה יוֹם טְבוֹחַ.
Traduction
§ We learned in the mishna: If the festival of Shavuot occurs on the eve of Shabbat, Beit Shammai say: The day of slaughter is after Shabbat; and Beit Hillel say: It does not have a day of slaughter. What, is it not that it does not have a day of slaughter at all; i.e., there are no days of redress for an offering that was meant to be sacrificed on the festival of Shavuot itself? The Gemara rejects this: No, Beit Hillel means that it does not require a day of slaughter.
Rachi non traduit
אין לה יום טבוח כלל. אם לא הקריבם ביו''ט עוד אין להן תשלומין:
וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן — דִּמְקָרְבִינַן בְּיוֹמֵיהּ, הָא אִיפְּלִיגוּ בַּהּ חֲדָא זִימְנָא! דִּתְנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְבִיאִין שְׁלָמִים וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶם, אֲבָל לֹא עוֹלוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶם.
Traduction
The Gemara asks: And what does this teach us; that all offerings are sacrificed on their day? But they have already disputed this once, as we learned in a mishna: Beit Shammai say: One may bring peace-offerings on a Festival but one may not place his hands on them. However, one may not bring burnt-offerings at all; and Beit Hillel say: One may bring peace-offerings and also burnt-offerings, and one places his hands on both of them. Why is it necessary to restate this argument in different terms?
צְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא: בְּהָא קָא אָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי, מִשּׁוּם דְּאֶפְשָׁר לִמְחַר. אֲבָל הָכָא, אֵימָא מוֹדוּ לְהוּ לְבֵית הִלֵּל.
Traduction
The Gemara answers: It is necessary, for had the mishna taught us only this case, that Beit Shammai prohibits bringing burnt-offerings on a Festival, we might have said: It is with regard to this case, a regular Festival followed by a weekday, that Beit Shammai state their opinion, because it is possible to sacrifice these burnt-offerings on the following day, on the day of slaughter after the Festival; but there, with regard to a Shavuot that occurs on a Friday, when one cannot sacrifice offerings on the following day, you might perhaps say that they agree with Beit Hillel that the burnt-offerings should be sacrificed on the Festival itself. It was therefore necessary to state that Beit Shammai’s view is the same in both cases.
וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא: בְּהָא קָאָמְרִי בֵּית הִלֵּל, מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר לִמְחַר, אֲבָל בְּהָא — אֵימָא מוֹדוּ לְבֵית שַׁמַּאי, צְרִיכָא.
Traduction
The reverse also applies: And had it taught us only that case, that there is no day of slaughter after Shabbat, we might have said: It is with regard to that case that Beit Hillel state their view, that the offerings should be sacrificed on the Festival itself, because it is not possible to sacrifice them on the following day, which is Shabbat; but here, on a regular Festival followed by a weekday, you might say that perhaps they agree with Beit Shammai. It is therefore necessary for the mishna to specify both cases. The question of whether there are days of redress for Shavuot according to Beit Hillel therefore remains unresolved.
Rachi non traduit
אבל בהא. בעצרת שחל להיות בערב שבת אימא מודו לב''ה ויקרבו ביו''ט דהא מחר שבת היא ולא קרבי ומתוך שאתה מתייאש מהן אתה בא לפשוע שלא תקריבם עוד:
תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁלֹּא חָג שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח, וּשְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג, וְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל עֲצֶרֶת, שׁוּב אֵינוֹ חוֹגֵג. מַאי לָאו: יוֹם טוֹב שֶׁל עֲצֶרֶת! לֹא, יוֹם טְבוֹחַ. אִי הָכִי, נִיפְשׁוֹט מִינַּהּ דְּחַד יוֹם טְבוֹחַ! אֵימָא: יְמֵי טְבוֹחַ.
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear a proof from a different source: One who did not celebrate by sacrificing the peace-offerings of the Festival on the seven days of Passover, or on the eight days of the festival of Sukkot, or on the first day of Shavuot may no longer celebrate and sacrifice those offerings. The Gemara infers: Does this not mean that if one did not sacrifice on the Festival day of Shavuot itself, this lapse cannot be remedied, thereby demonstrating that there are no days of redress for Shavuot? The Gemara refutes this: No, the term Festival day is referring to the day of slaughter, rather than the Festival itself. The Gemara immediately counters: If so, let us at least resolve from here, i.e., the mishna that there is only one day of slaughter and not seven days. The Gemara rejects this: Say that the wording of the mishna should be corrected, so that instead of: A day of slaughter, it reads: Days of slaughter.
Tossefoth non traduit
נפשוט מינה דחד יומא טבוח. וממתני' לא אלימא ליה לאקשויי ומודים כשחל להיות בשבת שיום טבוח לאחר השבת ואי אית ליה תשלומין כל שבעה ימתינו לציבורא עד תרי בשבת וי''ל דהא לא רצו כל כך לאחר:
תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: אָמְרָה תּוֹרָה מְנֵה יָמִים וְקַדֵּשׁ חֹדֶשׁ, מְנֵה יָמִים וְקַדֵּשׁ עֲצֶרֶת. מָה חֹדֶשׁ — לִמְנוּיָיו, אַף עֲצֶרֶת — לִמְנוּיֶיהָ. מַאי לָאו: גָּמַר מֵחֹדֶשׁ, מָה חֹדֶשׁ — יוֹם אֶחָד, אַף עֲצֶרֶת — יוֹם אֶחָד!
Traduction
The Gemara suggests further: Come and hear a proof from another source, as Rabba bar Shmuel taught the following baraita: The Torah said to count thirty days, as it is stated: ''A month of days'' (Numbers 11:20), and then sanctify the month with offerings. And the Torah also said to count days from Passover and then sanctify the festival of Shavuot with offerings, as it is stated: ''You shall count fifty days'' (Leviticus 23:16). From this comparison, we learn the following halakha: Just as the new month is sanctified for the unit of time by which it is counted, i.e., for one day, so too, Shavuot is sanctified for the unit of time by which it is counted, i.e., for one full week, as it is stated: ''Seven complete weeks shall there be'' (Leviticus 23:15). The Gemara infers from this: Does this not mean that we learn from the month? If so, we can also learn that just as the festival of a month, the New Moon, is one day, so too Shavuot is only one day, without days of redress.
Rachi non traduit
מנה ימים. שלשים יום:
וקדש חדש. למוספין:
מנה ימים. חמשים יום:
וקדש עצרת. בקרבנותיו:
מה חדש. קדושתו באחד ממנוייו:
אף עצרת. קדושתו באחד ממנוייה:
Tossefoth non traduit
אמרה תורה מנה ימים וכו'. היה קשה להרב רבינו משולם היכן אמרה תורה למנות ימים לקדש חדש והיה מגיה מנה שנים וקדש יובל והכי איתא בתורת כהנים דמצוה למימני שמיטין לקדש יובלות וכן היה מגיה בפ''ק דר''ה (דף ה.) ובמנחות (דף סה:
ושם) בשמעתא דצדוקין שהיו אומרים עצרת לאחר השבת אך קשה לר''ת למחוק הספרים ולהגיה גירסא שאינה בשום מקום ומפרש דודאי ר''ח נמי דאורייתא הוא למימני ביה יומי וכדאמרינן בפ''ק דמגילה (דף ה.) מנין שאין מחשבין שעות לחדשים ת''ל עד חדש ימים ימים אתה מונה ואי אתה מונה שעות ואל תתמה על הלשון שאע''פ שאין רק דרשה מצינו כי האי לישנא בפרק בתרא דמגילה (דף כט:) אמרה תורה חדש והביא קרבן מתרומה חדשה אע''פ כי אותה דרשה אינה פשוטה שהרי צדוקין חולקין בה לומר שהיחיד מתנדב ומביא תמיד הר''ר אלחנן וכן יש לגרוס כאן חדש למנוייו שכן מצינו בפ''ק דר''ה (דף י:) בגמרא ולנטיעה מה חדש למנוייו אף שנה למנוייה:
אף עצרת למנוייו. לענין קרבן קאמר דאי לענין יום טוב לא צריך קרא:
אָמַר רָבָא: וְתִסְבְּרָא?! אַטּוּ עֲצֶרֶת, יוֹמֵי מָנֵינַן שָׁבוּעֵי לָא מָנֵינַן? וְהָאָמַר אַבָּיֵי: מִצְוָה לְמִימְנֵי יוֹמֵי, דִּכְתִיב: ''תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם'', וּמִצְוָה לְמִימְנֵי שָׁבוּעֵי, דִּכְתִיב: ''שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת תִּסְפָּר לָךְ''. וְעוֹד: ''חַג שָׁבוּעוֹת'', כְּתִיב.
Traduction
Rava said: And how can you understand it that way? Is that to say that for Shavuot we count days but we do not count weeks? Didn’t Abaye say: It is a mitzva to count days, in the counting of the omer, as it is written: ''Until the morrow of the seventh week, you shall count fifty days'' (Leviticus 23:16); and it is also a mitzva to count weeks, as it is written: ''Seven weeks you shall count for yourself, from when the sickle is first put to the standing corn'' (Deuteronomy 16:9); and further, it is written: ''The festival of weeks [shavuot]'' (Deuteronomy 16:10), which indicates that it is a Festival that is established through a count of weeks? Consequently, the days of redress for Shavuot should last a week, in accordance with its components.
Rachi non traduit
האמר אביי. במסכת מנחות מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי:
Tossefoth non traduit
מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי. ותרוייהו איתנהו יומי לקדש עצרת שבועי לתשלומין והקשה הר''ר אלחנן ליגמר מיובל דלא מקדשין ליה לענין שמיטין רק לשנים וא''כ לא נימא כלל הכא מנין שבועי לקדש ותירץ דלהכי אצטריך חג השבועות לומר שמקדשין בו ימים ושבועות דאי לא תימא הכי למה לי קרא מדרשה דחג השבועות דמדרשה דרבה בר שמואל ומנה ימים וקדש חדש לאפוקי מלבן של צדוקין ועי''ל דלא גמרינן מיובל דדנין ימים מימים עצרת מחדש ואל יוכיח יובל דשנים נינהו ומהכא שמעינן דמצוה למימני יומי ושבועי בספירת העומר דקי''ל כאביי:
דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב תָּנָא, אָמַר קְרָא: ''וּקְרָאתֶם וּבְקֻצְרְכֶם''. אֵיזֶהוּ חַג שֶׁאַתָּה קוֹרֵא וְקוֹצֵר בּוֹ — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה חַג עֲצֶרֶת.
Traduction
§ In the school of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, a Sage taught the following: The verse states with regard to Shavuot: ''And you shall make a proclamation on this very day, it shall be a holy convocation, you shall do no kind of laborious work'' (Leviticus 23:21), and it states in the same chapter: ''And when you reap the harvest of your land'' (Leviticus 23:22). Which is the Festival on which you make a proclamation and also reap, i.e., which Festival occurs in the harvest season? You must say it is the festival of Shavuot.
Rachi non traduit
דבי ר''א בן יעקב תנא. מהכא נפקא לן תשלומין לעצרת:
וקראתם בעצם היום הזה. ובחג השבועות כתיב וסמיך ליה ובקצרכם את קציר ארצכם שאתה קורא מקרא קדש וקוצר:
הוי אומר זה עצרת. דהני קראי בעצרת כתיבי:
אֵימַת? אִילֵּימָא בְּיוֹם טוֹב — קְצִירָה בְּיוֹם טוֹב מִי שְׁרֵי? אֶלָּא לָאו לְתַשְׁלוּמִין.
Traduction
The Gemara proceeds to analyze the teaching: When exactly does this refer to? If we say it is referring to the Festival day itself, is it permitted to reap on a Festival? Obviously, ordinary work is prohibited on Festivals. Rather, is it not referring to the issue of redress? In other words, it speaks of those days on which redress can be made for the offerings of the Festival, i.e., the days of slaughter, on which one may indeed reap because they are regular weekdays, and they nevertheless have a festive quality.
Rachi non traduit
אלא לתשלומין. לאחר יו''ט קאי וקורא אותן מקרא קדש לענין תשלומין ומותרין במלאכה:
Tossefoth non traduit
אלא לאו לתשלומין. דשרי לקצור ולעשות מלאכה ביום טבוח ומסיים בה בירושלמי א''ר יוסי ברבי בון ובלבד שיכלם לעיסתו כהדא דתנינן. לה אמר איניש דליהוו עלוואי אעין ובכורים ואומר הרי עצים למזבח וגיזרין למערכה אסור בהספד ובתענית ומלעשות מלאכה בו ביום כלומר ואע''פ שהתורה התירה מלאכה לתשלומין לא מצי למיעבד רק לצורך אכילתו אם כלה עיסתו כמו שמצינו שאסור לאדם לעשות מלאכה ביום הקריבו את קרבנו והא דקאמר בסמוך ואי מדר''א הוה אמינא מה תשלומין בחג המצות אסור בעשיית מלאכה אף של עצרת מדאורייתא ואע''ג דחול המועד אינו אלא מדרבנן בדבר שאינו אבוד משום שביעי דאורייתא נקטיה אבל מ''מ אף הש''ס שלנו לא פליג בהא דמדרבנן מיהא מיתסר יום טבוח כדפרישית:
וְאַף עַל גַּב דְּאִיתְּמַר דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, אִצְטְרִיךְ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. דְּאִי מִדְּרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא — הֲוָה אָמֵינָא: מָה תַּשְׁלוּמִין שֶׁל חַג הַמַּצּוֹת אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, אַף תַּשְׁלוּמֵי עֲצֶרֶת נָמֵי אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, קָמַשְׁמַע לַן דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וְאִי מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב,
Traduction
The Gemara comments: And even though the teaching that Rabbi Elazar said that Rabbi Oshaya said, that the halakha of the redress for Shavuot is derived from the comparison to Passover, was stated, it was nevertheless necessary to state the teaching of Rabbi Eliezer ben Ya’akov as well, for if we had learned only the proof that Rabbi Elazar said that Rabbi Oshaya said, I would say the following: Just as on the days of redress for the festival of Passover it is prohibited to perform any work that will not cause irretrievable loss, as they are part of the Festival, so too on the days of redress for Shavuot it is also prohibited to perform work. We are therefore taught the statement of Rabbi Eliezer ben Ya’akov as well, that on these festive days one may reap, as they are weekdays. Conversely, if we had learned the halakha only from the words of Rabbi Eliezer ben Ya’akov,
Tossefoth non traduit
ואצטריך דר''א ואיצטריך דרבי אושעיא. הקשה הר''ר אלחנן מברייתא דלעיל ליעבד צריכותא דתני רבה בר שמואל ועל ר''א בן יעקב וחג' השבועות דאמר ר''א ורבי אושעיא למה לי דמשמע מיניה שיש לו תשלומין כל ז' וי''ל דההיא ברייתא אתיא לסתור דרשת הצדוקין במנחות (דף סה:
ושם):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source